<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים נ"ח—ס'</h1>
<h2>דף לו:</h2>
תבשיל שלא בשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו אין משהין אותו על האש אע"פי שהונח שם מבע"י גזירה שמא יחתה בגחלים כדי להשלים בישולו או כדי לצמקו ויאכל ממנו בליל שבת לפיכך אם גרף או כסה באפר הכירה או שעממו הגחלים שהרי הן כמכוסות באפר או שנתנו עליהם נעורת של פשתן דקה פי' שאינה מעלה שלהבת והיא כבה מיד ונעשית כאפר מותר לשהותן שהרי הסיח דעתו מהן ואין לחוש שמא יחתה ואם מצטמק ורע לו מותר לשהותו ואעפ"י שלא גרף ולא כסה. וכן תבשיל שלא בשל כל צרכו הוא הנקרא מבושל ואינו מבושל פי' הרמב"ם ז"ל והריא"ף והרמב"ן זצ"ל דמשהגיע לקצת בשול שהוא קודם למאכל בן דרוסאי עד שיתבשל לגמרי כמאכל בן דרוסאי כל אדם קרו מבושל ואינו מבושל ואפי' מצטמק ויפה לו. וי"מ בשיל ולא בשיל שלא הגיע למאכל בן דרוסאי והיינו דאמרינן פ' כירה כל שהגיע למאכל בן דרוסאי מותר לשהותו ע"ג כירה ואפי' אינה גרופה ואינה קטומה כך פי' ר' האיי גאון ז"ל וכן דעת הב"ה והרש"י והרשב"א ז"ל ועל דעתם הנהיגו העולם היתר לשהות הקדירות על הכירות אף על פי שאינן גרופות וקטומות דהלכתא כחנניא דכל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהותו אף על פי שאינה גרופה וקטומה וכן תבשיל שנצטמק ויפה לו אם השליך לתוכו אבר חי סמוך לבין השמשות נעשה כתבשיל חי ומותר לשהותו ע"ג האש אע"פי שלא גרף ולא כסה מפני שכבר הסיח דעתו ממנו והראה שלא רצה לאכול ממנו בליל שבת ואין לחוש שמא יחתה. ועל כן פשט המנהג לאכול חמין בשבת ולשהותו ע"ג האש ואע"פי שמצטמק ויפה לו שמסיחין דעתן ממנו ועוד שמכסין הגחלי' באפר ועוד שדרך הנשי' לשים בשר מעט חי סמוך לבין השמשו' בקדירה. כתב הר' אהרן הלוי ז"ל החמין צריך שלא תשב הקדרה ע"ג גחלים ממש. ולענין מחבת של בשר שהניחו' ע"ג גחלים בתנור מע"ש מותר לטלטלה בשבת ובלבד שלא יתכוין ליטול אלא המחבת ע"כ.
